רשמים מטיול לדרום אמריקה

תמונת afias9

 

שלום חברים, אליו הציע לי לספר על הטיול שעשינו לפני כחודשים, לואיזה ואני, בברזיל וארגנטינה. טיול קצר של  18 יום בלבד, כי בדרום אמריקה זה ממש קצר וטיפה בים המקומות שאפשר וצריך לטייל כדי לומר שביקרת בדרום אמריקה. פגשנו שם המון חברה ישראלים, צעירים אחרי צבא, שמטיילים כבר שלושה, ארבעה וחמישה חודשים ועדיין לא נגמר להם...

התחלנו את הטיול בברזיל. נחתנו בסאו פאולו. נסיעה קצרה... של שש שעות באוטובוס הביאה אותנו ל- פאראטי, עיירת דייגים קטנה על חוף האוקינוס האטלנטי בין סאו פאולו לריו דה זניירו. עיירה שבה החל המסחר הימי בין ברזיל לאירופה בתקופה שלאחר גילוי יבשת אמריקה הדרומית. יש בעיירה מבנים יפים מהתקופה הקולוניאלית לפני כ- 400-500 שנה. הכל עדיין אוטנטי ולא תיירותי כי את העיירה הזאת פיתחו לצרכי תיירות רק לפני כמה שנים.

שטנו אל אי קסום, בודד, במרחק כשעתיים של הפלגה. היאכטה עגנה במרחק מה מהחוף וחלק מאיתנו שחו אל החוף וחלק אחר ירדו עם סירה קטנה אל החוף. מדהים. איזה שקט, איזו פסטורליה. רק איש אחד מבוגר חי על האי. יש לו תרנגולות, מטעים וגם סירה קטנה לצורך דיג ולפעמים כדי להגיע לחוף לקניות. הייתי יכול להישאר שם שנים...

למחרת המשכנו באוטובוס לריו. 3 שעות נסיעה והעיר הגדולה מתחילה להתגלות. מאזורי עוני ותעשייה גלשנו אל מרכז העיר ואל השכונות היפות לאורך החופים המדהימים. סיור ראשוני להכרת העיר: הר הסוכר, הקורקובדו - הפסל של ישו על ההר הגבוה, הגשר הארוך המחבר את חלקי העיר עם שדה התעופה שנבנה על אי. עברנו אל החופים איפנימה, לבלון וקופקבנה. איזה חופים מדהימים...

                     

לואיזה ממרפסת המלון על חוף "קופקבנה".            על רקע ארמון חול בחוף קופקבנה.

למחרת התחלנו להכיר את העיר יותר לעומק. ביקרנו על הר הסוכר (בגלל צורתו הגבוהה שדומה לקנה הסוכר שנערמים בשדות).

עלינו אל הפסגה ברכבלים בשני שלבים עם עצירה ביניהם. למעלה נוף מדהים. העין לא שבעה מלראות את הנוף. העיר מפוזרת בין איים, בין מרכזים שונים והיא בין הערים היפות בעולם, אם לא היפה ביותר.

        הכנסייה המיוחדת של ריו היחידה בצורתה בכל העולם.

אחה"צ יצאנו למרכז קניות, למרכז העיר. בשווקים פגשנו להקת נגני רחוב שמנגנים סמבה ללא הפסקה. הקצב מדהים, סוחף. החברה מתחילים לרקוד. גם מי שלא כל כך יודע לא יכול לעמוד מהצד כולם נסחפים פנימה ומתחילים לזוז עם הקצב.

למחרת, עלינו אל הקורקובדו, הפסל של ישו שמשקיף על העיר.

    אנחנו מתחת לקורקובדו, פסלו של ישו. 

הפסל הוא מתנה של צרפת לברזיל. גם מכאן הנוף משגע. ההר כולו מכוסה יער טרופי מדהים. גשם לא חסר כאן. מים בלי סוף. העצים פשוט גדלים ללא אבחנה. מרוב עצים לא רואים את היער... העצים נלחמים ביניהם על טיפת אור ולכן העצים גבוהים, זקופים וירוקים כל השנה. מכל פינה אתה רואה זווית אחרת של ריו. חבל"ז.

ביום שישי ביקרנו ב- פאבלה, שכונת עוני בפרברי ריו.

 לואיזה על רקע אחת הפאבלות, שכונות העוני של ריו.

לאחר הביקור המשכנו בסיור בריו והגענו אל חוף איפנמה, שהוא המשך של חוף קופקבנה, רק שבסיס צבאי של חיל הים מפריד ביניהם. פגשנו שם חבורה של 3 נגני רחוב שניגנו סמבה ואנו רקדנו איתם וגם השארנו להם טיפ נחמד עבור האווירה שהצליחו ליצור.

 נגני הרחוב שהרקידו אותנו תמורת טיפ.

למחרת במוצאי שבת יצאנו לביקור באחד מבתי הספר לסמבה. הקרנבל בריו הוא למעשה תחרות בין בתי הספר לסמבה, כאשר כל בית ספר בוחר לו נושא, מכין עבורו תלבושות, תפאורה וגם מוזיקה מתאימה. בסוף הקרנבל מוכרז בית הספר שנבחר למקום הראשון. שם בבית הספר שלהם הם מתאמנים וגם מכינים את דור העתיד, הרקדנים הצעירים שיחליפו את הכוכבים של היום.

זוהי חוויה יוצאת דופן. אתה נכנס לאולם ענקקקק... המוזיקה נשמעת, הקהל ברובו מקומיים שהם מעריצים של בית הספר ומכירים את כל הרקדנים הכוכבים ואת המוזיקה וכולם רוקדים ונהנים במשך שעות. איזה מוזיקה, איזה קצב, אילו תנועות גוף שחבל על הזמן.

הערב עבר מהר מאוד והחברה לא רצו לעזוב את המקום, אלא שלמחרת היינו צריכים לטוס לאיגואסו, המפלים הכי גדולים בעולם בדרום ברזיל בגבול עם ארגנטינה.

מפלי האיגואסו נקראים על שם שבט אינדיאני גדול למרות שהשבט לא חי באזור הזה של המפלים. העיר איגואסו היא העיר השישת בגודלה באזור פאראנה והשתים עשרה בכל ברזיל. מיד לאחר הנחיתה ביקרנו ב- פארק הציפורים, בו נמצאים אין סוף מינים של ציפורים מכל דרום אמריקה. היפים בהם הם התוכים. הייחוד של הפארק הוא בגודלו וגודל הכלובים. אתה נכנס לכלובים ענקיים שבנויים כחלק מהג'ונגל ואתה מהמלך בין הציפורים באופן חופשי והציפורים כבר לא מפחדות מאנשים ומתקרבות אליך למרחק נגיעה ויותר.

למחרת ביקרנו במפלים עצמם. 275  מפלים לאורך 2.7 קילומטרים. המדהים הוא לא גובה המפלים אלא כמות המים הבלתי נגמרת, מעל 6 מליון קוב בשעה !!! ביקרנו בצד הברזילאי ואח"כ עברנו את הגבול וביקרנו גם בצד הארגנטינאי של המפלים. בקרנו ב- "עין השטן", המפל הכי גדול והכי מרהיב שהמים נשפכים אליו הסיבוב וברעש גדול.

אבל השיא האמיתי היה השיט בסירת מרוץ (ספידבוט) אל המפלים ומתחת להם. אמנם מלבישים אותך במעיל גשם צהוב כזה שאמור להגן עליך מפני הטיפות והרסיסים של המים במפלים, אבל הצחקת את המים. כאשר הסירה שטה את מתחת למפל עצמו כלום לא עוזר לא מעיל גשם ולא נעליים, אתה פשוט נרטב עד התחתונים ויוצא משפ ספוג אבל בתחושת אושר עילאית כאילו לקחת סמים או שכעת הודיעו לך לעברת את מבחני לשכת עורכי הדין ואתה רשאי לעסוק בעריכת דין...

לאחר הביקור ארוחת ערב במועדון עם הופעה של מוזיקה וריקודים מכל ארצות דרום אמריקה. הבשר נשפך כמים כמו גם המשקאות החריפים המוזיקה מרעידה לך את הנשמה והחתיכות... עדיף לא לספר אלא פשוט לראות את התמונות...

 

למחרת טסנו לבואנוס איירס בירת ארגנטינה. כשמה, כן היא, עיר הרוחות הטובות... העיר שוכנת על גדת הנהר ריו פלאטה, נהר הכסף. ארגנטינה עשירה במחצבי כסף, זהב, ברזל ואבנים נדירות כמו יהלומים, אך מצטיינת גם בגידול בקר לבשר. העיר נקראת פריז של דרום אמריקה. רחובות רחבים בתים יפים והמון פעילות תרבותית. לאחר נסיעה קצרה משדה התעופה דרך שדרות 9 במאי, יום העצמאות של ארגנטינה, הגענו למרכז העיר אל האובליסק והמלון שלנו דקות הליכה ממנו. לאחר התארגנות קצרה יצאנו לסיור היכרות עם מרכז העיר.

הלכנו ברגל לכיכר מאי, המקום בו הפגינו ועדיין מפגינות אימהות שאיבדו את היקרים להם, בעליהן או בניהן, בתקופה האפילה של שלטון הגנרלים. בצד השני של הכיכר נמצא הבית הוורוד, "קאסה רוסדה" הוא בית הנשיא, שהיה גם ביתם של חואן ואוויטה פרון. חזרנו משם לרחוב פלורידה הוא המדרחוב של העיר ובה מרכז הקניות, הקניון הגדול והיפה "פלורידה סנטר.

בערב יצאנו שוב ברגל אל "פורטו מדירו" הנמל הראשון והעתיק של העיר שהפך, כמו נמל תל אביב למרכז חיי הלילה של העיר. ההאנגרים הגדולים, המחסנים של הנמל העתיק הפכו למועדוני לילה, מסעדות וברים לצד העגורנים שהשתמרו לזכר ימים עברו.

למחרת טסנו ל- אל קלאפאטה, עיירה קטנה עם 16 א' תושבים שנמצאת באזור פטאגוניה בקרבת הקרחונים הגדולים של ארגנטינה. אחה"צ ביקרנו בשמורת טבע "לגונה נימז" שהיא שלוחה של "אגם ארגנטינה" ובה ראינו מגוון של בעלי חיים וציפורים ובעיקר פלמינגו.

למחרת יצאנו לטיול בשמורת טבע מיוחדת שבה נמצאו מאובנים של בעלי חיים ועצים מלפני מליוני שנים. השמורה נקראת "לה ליאונה" על שם נהר לה ליאונה המחבר את אגם ארגנטינה עם ויידמה. בהמשך הדרך נסענו ל- "אל צאנטיין" עיירה קטנה השוכנת לרגלי פסגת ה-"פיצ רוי" אחת הפסגות הגבוהות של הרי האנדים שמרכזם בצ'ילה אך חלקם נמצאים גם בארגנטינה.

למחרת נסענו לביקור בקרחון "פריטו מורנו" על שם החוקר שגילה אותו ומיפה את כל האזור. לאחר נסיעה של כשעה התחלנו לראות אותו מרחוק, בהתחלה קטן ולא מבטיח אבל לאט הוא נגלה במלוא עוצמתו וגודלו. קרחון של 30 ק"מ אורך וכמה ק"מ רוחב, נמצא בעמק ענק בין רכסי הרים וגולש לו באיטיות אל אגם ארגנטינה ושם לאט לאט נמס ומתפרק לגושים שנופלים ברעש גדול אל הימה.

עלינו על ספינה לא גדולה ושטנו למרחק נגיה מהקרחון. אסור להתקרב יותר מידי מפחד ההנתקות של גושים ונפילתם אל הימה. אתה שט בשקט לאורך הקרחון ורואה את בצבע הכחול העמוק על כל גווניו והמוח פשוט מתחרפן מהיופי.

לאחר השיט נסענו לתצפית על הקרחון. שבילי הליכה מסודרים מביאים אותך אל תצפית מדהימה על הקרחון. כולם מחכים לרגעים המיוחדים והנדירים בהם גוש ענק יתנתק ויפול ברעש גדול אל הימה. זכינו לשניים כאלה. הגוש מתנתק בגלל כובדו והחום (בכלל לא היה חם...) שממיס אזור תפר חלש ואז הגוש נופל ברעש אל המים, שוקע כמו אניה ענקית ששוקעת אל המצולות, אבל לאחר כמה שניות עולה שוב אל פני המים כאילו לא מסכים עדיין לשקוע אבל בלי ברירה שוקע שוב ואז צף על פני המים ומתחיל לנוע עם הזרם למרכז הימה. מדהים.

למחרת טסנו לברילוצ'ה. עיר נופש בסגנון אירופי אוסטרי מוקפת אגמים ויערות. ברילוצ'ה נחשבת לעיר השוקולד. לכן, היה ברור לנו שמשדה התעופה נסע ישירות לבית החרושת לשוקולד כדי לקנות חצי מהחנות...

למחרת יצאנו לשייט באגם ויקטוריה. הספינה יוצאת ממעגן שנמצא לא רחוק מהמלון הכי יקר בעולם שנקרא ג'או ג'או = jau jau. באמת מלון מדהים. תוך כדי השייט האכלנו את השחפים הרבים שמלווים את הספינה ועפים מסביבה. אתה לוקח ביסקוויט או חטיף במבה מניף אותו למעלה ותוך שנייה השחף מגיע ובדיוק רב מקורו נפתח חוטף את המעדן ונעלם על מנת לאכול אותו. הצלמים הזריזים ביננו הצליחו לתפוס את הרגע שבו השחף מעליך תופס את האוכל ונעלם.

 

לאחר ארוחת הצהריים על האי ויקטוריה ביקרנו באי שבו מיני עצים נדירים. עצים עם גזע חלק כמו הקטלב בארץ רק בצבע צהוב או כתום. עצי סקויה בעלי גזע ענק שגם ארבעה אנשים יחד לא מספיקים כדי להקיף את גזעו...

 

למחרת נפרדנו מברילוצ'ה, לא לפני שביקרנו בהר גבוה בשם "קמפניריו" אליו עולים ברכבל עם מושבים זוגיים כמו באתרי סקי. למעלה נגלתה תמונה מדהימה של הנוף הסובב את ברילוצ'ה, אזור שבעת האגמים. פנורמה של 360 מעלות של אגמים ויערות עד. מדהים.

 

נסענו לשדה התעופה על מנת לחזור לעוד מספר ימים בבואנוס איירס.

בסיום הטיול ביקרנו בשאר האתרים של בואנוס איירס. ראינו את בניין הקונגרס ופסל הנצחון של ארגנטינה. ביקרנו בשכונת העוני "לה בוקה" בה נולד מרדונה. כיום השכונה היא אתר תיירותי לאחר שתושביה הפכו אותה לשכונה מצוירת וצבועה.

 

ביקרנו בפארק השלום וראינו את הפסל הענק ממתכת בצורת פרח לוטוס שעליו נפתחים בבוקר ונסגרים עם ערב. ביקרנו בבית הקברות בשכונת ריקולטה, שם קבורה אוויטה פירון.

ביקרנו באתר הזיכרון של שגרירות ישראל בארגנטינה. במקום בו התפוצצה מכונית תופת והרגה 29 חללים ביניהם עובדי השגרירות ועוברי אורח. בטקס מרגש עד דמעות אמרנו קדיש על הנספים.

 

למחרת ביקרנו בלוות בקר בשם סנטה סוזנה, בה מגדלים הגאוצ'וס, הבוקרים הארגנטינאים את עדרי הבקר לבשר. ראינו הופעה של הבוקרים על הסוסים כיצד הם מנהלים את העדר ומובילים אותו אל המרעה וחזרה, וכן בתחרות של קליעה למטרה של חץ תוך כדי רכיבה. ארוחת צהריים בשרית כמובן של אסדו מהטובים שאכלתי אי פעם תוך הופעה של זוג רקדנים שגם שרו משירי ארגנטינה ודרום אמריקה כולה, חתמו את הטיול.

מכאן מתיחלה החזרה הקשה אל הארץ. קודם טיסה של 3 שעות חזרה לסאו פאולו וממנה, לאחר כמה שעות המתנה, טיסה שך 13 שעות לנתב"ג.

חזרנו עייפים אך מרוצים.

זהו. תם ונשלם. רק להוסיף כמה תמונות להמחשה.

בפעם הבאה, על ביקור השורשים בסלוניקי שביוון.

שמיל.

 

תגובות

Helio
תמונת Helio
User offline. Last seen 25 שבועות 18 שעות ago. Offline
הצטרף: 15/06/2010
בעניין: רשמים מטיול לדרום אמריקה

הצטערתי לשמוע על התקלה ועוד יותר שלא יכולתי לעזור לך לשמור על החומר שכבר נכתב.

לא יודע להגיד לך מה בדיוק קרה שם - זהו דבר שעוד לא קרה לי.

הצעה להמשך: כל פעם שאתה מרגיש שכתבת חלק חשוב נוסף, תעשה Ctrl-A (זה יסמן את כל הטקסט בכחול) ולאחר מכן Ctrl-C - זוהי שמירה של התוכן ל-Clipboard - שיטה אחר לבצע "העתק". אחר כך  תלחץ על End בשביל לבטל את הכחול ותמשיך לכתוב.

אם דבר כזה יקרה שוב ועשית את זה, פשוט כנס חזרה לכתבה, תעשה Ctrl-A ואז Ctrl-V וכל מה ששמרת ב- "העתק" האחרון יודבק לך חזרה לעורך.

בינתיים, אני נהנה מכל רגע. אני מכיר טוב חלק מהמקומות שתיארת, וזה כיף לראות אותם מתוארים על ידי מישהו שחיי את הטיול כמוך.

__________________

אליו דיאמנט
מנהל האתר

זוג משמים
תמונת זוג משמים
User offline. Last seen 2 שנים 33 שבועות ago. Offline
הצטרף: 28/06/2010
בעניין: רשמים מטיול לדרום אמריקה

היי שמיל,

מה זה השארת אותנו במתח......... כל כך נהנינו לקרוא....
כידוע לך ב- 21.3 החל האביב, ובאביב יש ימים טובים.
אנו ממתינים כעת ליום ה"יותר טוב" שלך, שיגיע ותשרה עליך המוזה ותוכל לסיים לכתוב.

בינתיים, נספר שגם אנחנו חזרנו לפני שבועיים מטיול מאורגן בדרום אמריקה
שכלל את ארגנטינה וברזיל בהדרכתו של עוזי טאובר.
בין היתר הגענו ל אושואיה העיר הדרומית ביותר בארגנטינה, המכונה Fin Del Mundo כלומר סוף העולם.
זה המקום הקרוב ביותר לאנטארטיקה מכל היבשות בעולם.
באתר האינטרנט שלו פרסם עוזי טאובר פוסט ראשון מתוך הטיול המתייחס למקום מופלא זה.

אז עד שנקרא את המשך ההרפתקאות שלך ושל לואיזה להלן הקישור למקום מופלא זה:

http://www.uzitauber.com/main.asp?article_id=27&cat=articles&sCat=article&sel_nav1=78&sel_nav2

 

קראו בהנאה,

 

__________________

זוג משמים
בתיה וישראל אולמן
4974481 - 054
זוג

afias9
תמונת afias9
User offline. Last seen 3 שנים 40 שבועות ago. Offline
הצטרף: 03/08/2010
בעניין: רשמים מטיול לדרום אמריקה

 שלום לאולמנים,

אתר נהדר הצגתם לנו בקישור הזה. תמונות מדהימות והסברים מעניינים.
אל דאגה בקרוב מאוד אסיים את סיפור הטיול שלי עם תמונות.
צריך רק קצת זמן... שהוא מצרך נדיר בימנו.

להתראות,

שמיל אפיאס.

amos
תמונת amos
User offline. Last seen 5 שנים 38 שבועות ago. Offline
הצטרף: 30/06/2010
בעניין: רשמים מטיול לדרום אמריקה

וואלה מה אומר לכם..כל הכבוד כף חיים תמשיכו כך

תהנו ותמצו את החיים הטובים עד תום, בריאות לכם .

 

__________________

מריאנה קרויטורו ועמוס ברונר

באר שבע

החיים יפים

אפשרויות לתצוגת תגובות

לאחר בחירה באפשרות התצוגה הרצויה, יש ללחוץ על "שמור הגדרות".